תצוגת חלון מלא חזרה לפורום חזרה לדף הנוכחי
כותרת ההודעה:   תשובות לשאלות שלך על נטיה מינית והומוסקסואליות
מאת:   אמנון.
תאריך ההודעה:   14:39 22/12/05

המסמך שלהלן חובר על ידי אגודת הפסיכולוגים האמריקאית (ראו לינק למקור בסוף ההודעה) ותורגם כאן כפרויקט של הפורום. המסמך יעזור לך הלסבית, ההומוסקסואל או הביסקסואל להבין טוב יותר את הנושא ואת עצמכם.

המסמך גם מיועד לקריאה לכולם: להורים, למשפחה המורחבת, לחברים, לשותפים לעבודה או לכל אחד שמעונין לדעת על נושא ההומוסקסואליות.

תשובות לשאלות שלך על נטיה מינית והומוסקסואליות:

1. מהי נטייה מינית?

נטייה (העדפה) מינית היא משיכה רגשית, רומנטית, מינית או תחושתית ארוכת טווח לאדם אחר. היא מובדלת מרכיבים אחרים של המיניות הכוללים מין ביולוגי, זהות מגדרית (התחושה הפסיכולוגית של היותך זכר או נקבה) והתפקיד המגדרי החברתי (ציות לנורמות התרבותיות של התנהגות נשית וגברית).
נטייה מינית מתקיימת לאורך רצף המשתרע בין הומוסקסואליות מוחלטת להטרוסקסואליות מוחלטת וכוללת צורות שונות של ביסקסאליות. בני אדם ביסקסואלים עשויים לחוות משיכה מינית, רגשית ותחושתית גם לבני מינם וגם לבני המין השני. בני אדם עם נטייה הומוסקסואלית לעיתים מכונים גייז (גברים ונשים כאחד) או לסביות (נשים בלבד).
נטייה מינית שונה מהתנהגות מינית משום שהיא מתייחסת לרגשות ולתפיסה עצמית. בני אדם עשויים לבטא או שלא לבטא את נטייתם המינית בהתנהגותם.

2. מה גורם לאדם להיות בעל נטייה מינית מסויימת?

ישנן תיאוריות רבות על המקור לנטייתו המינית של האדם; רוב המדענים מסכימים כיום כי נטייה מינית הינה ככל הנראה תוצאה של יחסי גומלין בין גורמים סביבתיים, תחושתיים/ תפיסתיים עצמיים וביולוגיים. אצל רוב בני האדם, נטייה מינית מתעצבת בגיל מוקדם. ישנן גם ראיות עדכניות רבות המצביעות על כך כי הביולוגיה, לרבות גורמים גנטיים או הורמונליים מולדים, הינה בעלת תפקיד מכריע במיניות האדם. לסיכום, חשוב להכיר בכך כי ישנן קרוב לוודאי סיבות רבות לנטייתו המינית של האדם והסיבות עשויות להיות שונות אצל אנשים שונים.

3. האם נטייה מינית היא בחירה?

לא, בני אדם אינם יכולים לבחור להיות הומוסקסואלים או הטרוסקסואלים (גאים או סטרייטים). נטייה מינית מופיעה אצל רוב האנשים בתחילת גיל ההתבגרות ללא כל ניסיון מיני קודם. למרות שאנו יכולים לבחור האם לממש את רגשותינו, פסיכולוגים אינם מחשיבים נטייה מינית כבחירה מודעת היכולה להשתנות באמצעות רצון.

4. האם טיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי יכולים לשנות נטייה מינית?

לא. למרות שרוב ההומוסקסואלים חיים חיים מאושרים ומצליחים בחייהם, ישנם בני אדם הומוסקסואלים או ביסקסואלים המעוניינים לשנות את נטייתם המינית באמצעות טיפול נפשי. לעיתים בהשפעת בני משפחה או קבוצות דתיות שלוחצים עליהם לנסות זאת. המציאות היא שהומוסקסואליות אינה מחלה. היא אינה דורשת טיפול ואינה ברת שינוי.
עם זאת, לא כל בני האדם ההומוסקסואלים, לסביות וביסקסואלים המבקשים סיוע מאנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש מעוניינים לשנות את נטייתם המינית. הומוסקסואלים, לסביות וביסקסואלים עשויים לבקש סיוע פסיכולוגי בתהליך היציאה מהארון או בדרכים להתמודדות עם דעות קדומות, אך הרוב פונים לטיפול נפשי עקב אותן סיבות ואותם נושאים המביאים אנשים סטרייטים אל בעלי מקצוע בתחום בריאות הנפש.

5 מה לגבי מה שנקרא "טיפולי המרה"?

ישנם מטפלים שעוסקים במה
שנקרא "טיפולי המרה" המדווחים על יכולתם לשנות את הנטייה המינית של לקוחותיהם מהומוסקסואלית להטרוסקסואלית. בחינה לעומק של דיווחים אלה חושפת כמה גורמים המעוררים ספק לגבי טענותיהם. לדוגמה, במקרים רבים טענות אלו באות מאירגונים בעלי השקפות אידאולוגיות שמגנות ואוסרות הומוסקסואליות. יתרה מזו, טענותיהם מתועדות בצורה דלה ביותר. לדוגמה, תוצאת טיפול לא זוכה למעקב ולא מדווחת לטווח ארוך, כפי שמקובל בבדיקת התקפות של כל טיפול נפשי.
אגודת הפסיכולוגים האמריקאית מודאגת מטיפולים כאלה ומהנזק האפשרי למטופלים. .ב- 1997, מועצת נציגי האגודה העבירה החלטה שמאשרת מחדש את התנגדות הפסיכולוגיה להומופוביה בטיפול ומדגישה את זכות המטופלים לטיפול בלתי מוטה ולהגדרה עצמית. לכל אדם המגיע לטיפול שעוסק בנושאים של נטייה מינית יש את הזכות לצפות שטיפול כזה יתרחש בסביבה מקצועית וניטרלית נטולת הטייה (או דעה קדומה) חברתית.

6 האם הומוסקסואליות היא מחלת נפש או בעיה רגשית?

לא. פסיכולוגים, פסיכיאטרים ואנשי מקצוע אחרים מתחום בריאות הנפש מסכימים שהומוסקסואליות אינה מחלה, הפרעת נפש או בעיה רגשית. מעל 35 שנים של מחקר מדעי אובייקטיבי ומתוכנן בקפידה הראו שהומוסקסואליות אינה קשורה להפרעות נפשיות או בעיות רגשיות או חברתיות. הומוסקסואליות נחשבה בעבר למחלת נפש כי בידי אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש וכן בידי החברה היה מידע מוטה. בעבר מחקרים על הומואים, לסביות וביסקסואלים כללו רק אנשים הנמצאים בטיפול נפשי ובכך הטו את המסקנות שנבעו מהם. כשחוקרים בדקו מידע על אנשים אלו שאינם בטיפול, נמצא במהרה שהרעיון שהומוסקסואליות היא מחלת נפש אינו נכון.
ב- 1973, אגודת הפסיכיאטרים האמריקאית אישרה את החשיבות של המחקר החדש, המתוכנן טוב יותר, והסירה את ההומוסקסואליות מהמסמכים הרשמיים המפרטים את מכלול ההפרעות הנפשיות והרגשיות. שנתיים מאוחר יותר, אגודת הפסיכולוגים האמריקאים העבירה החלטה התומכת בהסרה זו. במשך יותר מ 25 שנים, שתי האגודות דוחפות וממריצות את כל אנשי המקצוע לעזור בהזמת הסטיגמה של מחלת נפש, אשר עדיין מקושרת עם נטייה הומוסקסואלית על ידי אנשים מסויימים.

7 האם לסביות, הומואים וביסקסואלים יכולים להיות הורים טובים?

כן. מחקרים שהשוו קבוצות של ילדים שגודלו ע"י הורים הומוסקסואלים והטרוסקסואלים לא מצאו הבדלים התפתחותיים בין שתי קבוצות הילדים בארבעה תחומים מרכזיים: אינטליגנציה, הסתגלות פסיכולוגית, הסתגלות חברתית ופופולריות בין חברים. חשוב גם להבין שנטייה מינית של הורה אינה מכתיבה את נטייתם של ילדיו/ילדיה.
מיתוס נוסף על הומוסקסואליות הוא האמונה השגויה שלגברים הומואים נטייה מוגברת לניצול מיני של ילדים. אין כל ממצאים המעידים על כך שהומואים נוטים לנצל מינית ילדים יותר מהטרוסקסואלים.

8 למה ישנם הומואים, לסביות ובי-סקסואלים המספרים לאנשים אחרים על נטייתם המינית?

משום שלחלוק את ההיבט הזה של עצמם עם אחרים חשוב לבריאותם הנפשית. למעשה, התהליך של פיתוח הזהות העצמית עבור לסביות, הומואים וביסקסואלים שנקרא "יציאה מהארון", נמצא כקשור קשר הדוק להסתגלות פסיכולוגית – ככל שאנשים תופסים את הזהות ההומואית, לסבית וביסקסואלית שהםו באופן חיובי יותר, כך גם הבריאות הנפשית שלהם טובה יותר והערך העצמי שלהם גבוה יותר.

9 מדוע תהליך ה"יציאה מהארון" קשה עבור חלק מההומואים, הלסביות והביסקסואלים?

עבור חלק מהלסביות, ההומואים והביסקסואלים תהליך היציאה מהארון קשה. עבור אחרים הוא לא. לעיתים קרובות לסביות, הומואים וביסקסואלים מרגישים פחד, שונים ושהם לבד כשהם מבינים לראשונה שהנטיה המינית שלהם שונה מהנורמה בחברה או הקהילה שלהם. זה במיוחד נכון עבור אנשים שנעשים מודעים להיותם הומואים, לסביות או ביסקסואלים כילדים או כמתבגרים, ואלה התקופות בהן אנשים לרוב מגלים זאת על עצמם. תלוי במשפחתם ובמקום מגוריהם, יתכן והם יצטרכו להתמודד כנגד אפליה ואינפורמציה לא נכונה על הומוסקסואליות. ילדים ומתבגרים במיוחד יכולים להיות פגיעים לתוצאות מזיקות של אפליה וסטריאוטיפים. הם גם עלולים לפחד מדחיה על ידי משפחתם, חבריהם, חברים לעבודה ומוסדות דתיים. אנשים גאים במקרים מסוימים צריכים לדאוג שמא יאבדו את מקום עבודתם או יציקו להם בבית הספר אם הנטיה המינית שלהם תיודע ברבים. לרוע המזל, הומואים, לסביות וביסקסואלים נמצאים בסיכון גבוה יותר לאלימות או אף להיות מותקפים פיסית מאשר הטרוסקסואלים. מחקרים שנעשו בקליפורניה באמצע שנות ה-90 של המאה שעברה הראו שכמעט חמישית מכל הלסביות שנטלו חלק במחקר ויותר מרבע מהגברים ההומוסקסואלים שהשתתפו היו קורבנות לפשע שמקורו שנאת הנטיה המינית שלהם. במחקר נוסף שנערך בקליפורניה בו נטלו חלק 500 מתבגרים, מחצית מהמשתתפים במחקר דיווחו על צורה כלשהי של תוקפנות אנטי-הומוסקסואלית שבאה לידי ביטוי החל מכינויי גנאי וכלה באלימות פיסית.

10 מה ניתן לעשות כדי למגר את הדעות הקדומות והאפליה אותם חווים הומוסקסואלים, לסביות וביסקסואלים?

מחקר מצא שאנשים שמחזיקים בדעות הכי חיוביות כלפי הומוסקסואלים, לסביות וביסקסואלים הם אלה שאומרים שהם מכירים לפחות הומוסקסואל, לסבית או ביסקסואל אחד היטב – בדרך כלל מדובר בחבר או עמית לעבודה. מסיבה זאת, פסיכולוגים מאמינים שעמדות שליליות כלפי אנשים גאים כקבוצה הן בגדר דעות קדומות שאינן תוצאה של התנסויות או חיויות במציאות אלא מבוססות על סטריאוטיפים ודעה קדומה.
בנוסף, הגנה כנגד אלימות ואפליה חשובה מאוד, כשם שהיא חשובה עבור קבוצות מיעוט אחרות. חלק מהמדינות חוקקו חוקים שאלימות כנגד יחיד על בסיס הנטיה המינית שלה או שלו הם "פשע שמקורו בשנאה" ו-10 מדינות בארה"ב אימצו חוקים כנגד אפליה על בסיס של נטיה מינית.

11 מדוע זה חשוב לחברה בה אנו חיים ללמוד יותר על הומוסקסואליות?

משום שסביר שחינוך מקיף של האוכלוסיה על נטיה מינית והומוסקסואליות יביא להפחתת הדעות הקדומות האנטי הומוסקסואליות. אינפורמציה נכונה על הומוסקסואליות היא במיוחד חשובה לאנשים צעירים אשר לראשונה מגלים ומחפשים להבין את המיניות שלהם – בין אם היא הומוסקסואלית, ביסקסואלית או הטרוסקסואלית. אין כל בסיס לפחדים שנגישות לאינפורמציה כזאת יהפכו אנשים ליותר הומוסקסואלים – אינפורמציה על הומוסקסואליות לא גורמת לאדם להיות הומוסקסואל או הטרוסקסואל.

12 האם כל הגברים ההומוסקסואלים והביסקסואלים נדבקים ב- HIV (הוירוס שגורם לאיידס)?

לא. זאת בדיה נפוצה. במציאות, הסכנה של חשיפה ל- HIV קשורה להתנהגות המינית של אנשים ולא לנטיה המינית שלהם. מה שחשוב לזכור לגבי HIV ואיידס שהם ניתנים למניעה על ידי מין בטוח ואי שימוש בסמים.

הדברים שלעיל תורגמו מאתר אגודת הפסיכולוגים האמריקאית (APA). התרגום בוצע במסגרת פורום נענע על ידי במקרה עברתי בשכונה, מיאגיין ואמנון.

מומלץ גם לקרוא את עמדת ה APA ביחס לטיפולי המרה בעברית או באנגלית.

 
קובץ מצורף:
קישור לקובץ
תגובה הדפסת ההודעה דרג את ההודעה
 
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by